הקורונה חזרה וכן גם ההגבלות. אבל את החולים השוכבים לבד בבית חולים אי אפשר לשכוח הבדידות והייאוש שהם עוברים לא נותן לנו להתעלם
וב"ה שזכינו להיות שליחי דרחמנא, ובכל יום יוצאים מנות חמות ומזינות למשפחות החולים השוהים ע"י מיטת יקיריהם המתפתלים על ערש דוי, ואין להם הזמן עבור צרכיהם הפרטיים לדאוג לאוכל לעצמם.
ולפעמים ממש צמים כל היום וכשמגיעים המתנדבים של משען לחולה עם המנה החמה עם החיוך פתאום הם נזכרים שהם זקוקים לזה כמים קרים לנפש עייפה
ובנוסף המתנדבים מסתובבים בכל האגפים אצל הילדים וכו. ומחלקים חבילות של מיני מתיקה. להמתיק ולהחזיר את החיוך. ובס"ד בזכותכם נוכל להמשיך במלאכת הקודש.
שיתוף פעולה בין הילדים הנחמדים שלומדים כל היום ורוצים להיות במעשי החסד ובפרט בימים אלו הזקוקים לרחמי שמים מרובים ומדי פעם מגיעים בשעות הפסקה לארוז את החבילות לבתי חולים.